עופר אדרת

נולדתי ב-1981 בתל אביב למשפחת אדרת. אבי, עורך הדין גיורא אדרת, הוא בנו של יצחק אדרת, מראשוני הפרקליטים בארץ ישראל, ונינו של הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת, שעלה לארץ מליטא בראשית המאה ה-20. אמי, רבקה אדרת, שעובדת במוזיאון בית התפוצות, היא בת להורים שעלו לארץ מפולין (ורשה ובנדין) לפני מלחמת העולם השנייה.

​

את הניסיון הראשון שלי בתקשורת צברתי בתיכון, כשעבדתי במחלקת הנוער של "קול ישראל". את השירות הצבאי עשיתי בחטיבת המחקר של אמ"ן ואחר כך למדתי תואר ראשון בהיסטוריה ובפילוסופיה ותואר שני בהיסטוריה, באוניברסיטת תל אביב. אחרי הצבא עבדתי באתר וואלה! חדשות ומאז 2007 אני עובד בעיתון "הארץ". מ-2012 אני כתב "הארץ" לענייני היסטוריה ועורך מדור ההספדים "אחרי מות".

בין הסיפורים הייחודיים שחשפתי בשנים האחרונות: פרשת העיזבון הספרותי של קפקא; תחקיר שהביא להכרה בניצול שואה מחיפה כ"גבר המבוגר בעולם"; מחדל הנצחת החללים במשרד הביטחון; פעילות ארכיון המדינה - בין ליקויים לפריצת דרך טכנולוגית; הזנחה בטיפול אתרי מורשת לאומיים ברחבי הארץ; רכבת אל החופש - סיפור הצלה יוצא דופן מהשואה; ועוד ועוד ועוד.

​

לצד הכתיבה אני גם מנהל את עמוד הפייסבוק נקמת הארכיון: חובבי ההיסטוריה של "הארץ". לצד עבודתי בעיתון אני גם מרצה לקהל הרחב בענייני היסטוריה במסגרות שונות, בין היתר במסגרת "אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה וספריית בית אריאלה בת"א.